השתלת שיניים אחרי עקירה – מתי אפשר לבצע שתל וכמה זמן צריך לחכות?

מתי אפשר לבצע השתלת שיניים אחרי עקירה? מתי ניתן להשתיל מיד, מתי צריך לחכות ומה משפיע על ההחלטה? מדריך מקצועי לתכנון הטיפול.

אחת השאלות הראשונות שעולות כאשר צריך לעקור שן היא: כמה זמן אחרי העקירה אפשר לעשות שתל? התשובה אינה אחידה. במקרים מסוימים ניתן לבצע את השתלת השיניים כבר במועד העקירה, ובמקרים אחרים עדיף לאפשר לעצם ולרקמות להחלים ורק לאחר מכן להחדיר את השתל.

ההחלטה אינה מתקבלת לפי לוח זמנים קבוע, אלא לפי מצב העצם, החניכיים, הסיבה לעקירה, מיקום השן, קיומו של תהליך דלקתי, היכולת להשיג יציבות טובה לשתל והתוצאה השיקומית שאליה רוצים להגיע.

במילים פשוטות:  המטרה אינה להכניס את השתל מהר ככל האפשר, אלא לבצע אותו בזמן ובמיקום שיאפשרו לבנות מעליו שן מתפקדת, יציבה ואסתטית לאורך זמן.

ליצירת קשר ויעוץ על ידי פרופ' זאב אורמינר השאירו פרטים ונתאם בהקדם:

מה קורה לעצם לאחר עקירת שן?

לאחר עקירת שן מתחיל באזור תהליך ריפוי טבעי. המכתשית שבה היה שורש השן מתמלאת בהדרגה ברקמה חדשה, ובמקביל מתרחשים שינויים במבנה ובממדי העצם.

מבחינת השתלת שיניים, לשינויים האלה יש חשיבות רבה. השתל זקוק למעטפת עצם מתאימה, אך לא פחות חשוב מכך – הוא צריך להיות ממוקם במקום הנכון ביחס לשיקום העתידי.

זו הסיבה שתכנון השתלה טוב מתחיל למעשה מהסוף: קודם חושבים היכן אמורה להיות השן החדשה, מה יהיו הצורה והמיקום שלה וכיצד היא תשתלב בסגר, ורק לאחר מכן מתכננים את מיקום השתל.

האם אפשר לבצע עקירה והשתלת שיניים באותו יום?

כן, במקרים מתאימים ניתן לבצע השתלה מיידית, כלומר לעקור את השן ולהחדיר שתל לאזור באותו טיפול.

לשיטה יש יתרונות ברורים. היא עשויה לצמצם את מספר הפעולות הכירורגיות ולעיתים גם לקצר חלק מתהליך הטיפול. אבל חשוב להבין שהשתלה מיידית אינה בהכרח הבחירה הטובה ביותר לכל מטופל.

כדי לבצע אותה צריכים להתקיים תנאים אנטומיים וקליניים מתאימים. בין היתר בודקים את מצב דפנות העצם לאחר העקירה, כמות העצם הזמינה, מצב הרקמות והאפשרות לייצב את השתל במיקום הנכון.

לדוגמה, אם שן טוחנת נעקרת ונשארת כמות טובה של עצם שמאפשרת למקם את השתל בצורה מתוכננת ויציבה, ניתן לשקול השתלה באותו מועד. לעומת זאת, אם העקירה חושפת חוסר עצם משמעותי, לעיתים יהיה נכון יותר לשקם תחילה את התנאים באזור ורק לאחר מכן לבצע את השתל.

מה קובע אם אפשר לבצע השתלה מיידית?

לפני שמקבלים החלטה נבדקים כמה גורמים מרכזיים:

  1. כמות ואיכות העצם –  האם קיימת מספיק עצם כדי למקם ולייצב את השתל?
  2. שלמות דפנות העצם  – האם העקירה הותירה את המכתשית במצב שמאפשר השתלה מתוכננת?
  3. מצב החניכיים  – לרקמות הרכות יש חשיבות תפקודית ואסתטית.
  4. מיקום השן  – השתלת שן קדמית אינה זהה להשתלת שן טוחנת.
  5. מצב האזור לפני העקירה  – למשל תהליכים דלקתיים או אובדן עצם.
  6. הסגר וכוחות הלעיסה –  חשוב להבין אילו כוחות יופעלו בעתיד על השתל והשיקום.
  7. השיקום המתוכנן –  מיקום השתל צריך לשרת את הכתר העתידי ולא להפך.

במקרים רבים נעזרים גם בהדמיה תלת-ממדית לצורך הערכת המבנה האנטומי ותכנון ההשתלה.

מתי דווקא עדיף לחכות?

מטופלים נוטים לפעמים לראות בהמתנה חיסרון, אבל בשיקום הפה ההפך יכול להיות נכון. לפעמים ההחלטה להמתין היא זו שיוצרת תנאים טובים וצפויים יותר לטיפול.

לדוגמה, אם חסרה עצם באזור שבו השתל צריך להיות ממוקם, ניתן לשקול הליך לשימור או בניית עצם ולאפשר לאזור לעבור תהליך ריפוי לפני ההשתלה.

גם כאשר הרקמות דורשות טיפול או כאשר לא ניתן להשיג את המיקום הרצוי של השתל מיד לאחר העקירה, אין יתרון בהשתלה מהירה רק כדי "לסיים".

מהר יותר אינו בהכרח טוב יותר. מדויק יותר – כן.

כמה זמן אחרי עקירה אפשר לעשות שתל?

אין מספר שבועות או חודשים שמתאים לכל המטופלים.

מקובל להבחין בין השתלה שמתבצעת במועד העקירה לבין השתלה בשלבי ריפוי מאוחרים יותר. משך ההמתנה נקבע לפי מצב העצם והרקמות והטיפול שבוצע באזור.

לכן כאשר שומעים כלל כמו "אחרי עקירה תמיד מחכים שלושה חודשים", כדאי לזכור שמדובר בהכללה. מטופל אחד עשוי להתאים להשתלה באותו יום, ואצל מטופל אחר דווקא תקופת ריפוי תהיה חלק מהותי מתוכנית הטיפול.

ומה לגבי השתלת שן קדמית?

כאן נכנס לתמונה ממד נוסף: האסתטיקה.

באזור הקדמי לא מספיק שהשתל יהיה יציב. חשוב כיצד ייראו קו החניכיים, נפח הרקמות, צורת השן והמפגש בין הכתר לחניכיים.

סטייה קטנה במיקום השתל יכולה להיות בעלת משמעות גדולה יותר באזור שנחשף בחיוך.

לכן, כאשר יודעים מראש ששן קדמית אינה ניתנת לשיקום וצפויה לעבור עקירה, כדאי ככל שניתן לתכנן מראש את כל הרצף – העקירה, הטיפול בעצם וברקמות, מיקום השתל והשיקום הזמני והקבוע.

האם שתל מיד אחרי עקירה אומר שמקבלים שן קבועה באותו יום?

לא. אלו שני מושגים שונים שלעתים מתבלבלים ביניהם.

השתלה מיידית מתייחסת למועד הכנסת השתל – בזמן העקירה.

העמסה מיידית מתייחסת לחיבור שיקום אל השתל בפרק זמן קצר לאחר ההשתלה.

ניתן לבצע השתלה מיידית ועדיין להמתין עם הכתר הקבוע. במקרים מסוימים ניתן לחבר שיקום זמני, אבל גם אפשרות זו תלויה ביציבות השתל, בסגר ובתוכנית הטיפול.

למה התכנון השיקומי חשוב כל כך?

שתל אינו המטרה הסופית של הטיפול. המטופל צריך בסופו של דבר שן.

לכן מומחה לשיקום הפה מסתכל כבר בתחילת הדרך על התוצאה הרצויה: היכן צריך להיות הכתר? כיצד הוא ייראה? כיצד ייפגש עם השן הנגדית? מה יהיו כוחות הלעיסה? האם מדובר בשיקום של שן אחת או חלק מתוכנית רחבה יותר?

הגישה הזו מכונה לעיתים תכנון שמונחה על ידי השיקום. במקום למצוא מקום לשתל ואז לנסות להתאים אליו כתר, מתכננים את השיקום הרצוי ובהתאם אליו את השתל.

מהם סיכויי ההצלחה של השתלות שיניים?

מחקרים ארוכי טווח על מערכות שתלים מודרניות מצביעים על שיעורי הישרדות גבוהים. סקירה שיטתית של מחקרים עם מעקב של עשר שנים מצאה אומדן הישרדות של כ־96% לשתלים בניתוח המרכזי.

עם זאת, חשוב להבין את המונח "הישרדות". שתל שנמצא בפה לאחר עשר שנים נחשב שתל ששרד, אך אין פירוש הדבר שלא נדרשו תחזוקה, טיפול בחניכיים, תיקון או החלפה של חלקים שיקומיים במהלך התקופה.

הצלחת השתלת שיניים לאורך זמן תלויה בשילוב בין תכנון, ביצוע, מצב בריאות הפה, היגיינה, עומסים, הרגלים ותחזוקה שוטפת.

מה כדאי לעשות לפני שעוקרים שן שמתוכננת להשתלה?

אם העקירה אינה טיפול חירום ויש אפשרות לתכנן מראש, רצוי לא לראות בה פעולה נפרדת.

כדאי לבדוק כבר לפני העקירה:

  • האם השן אכן אינה ניתנת לשיקום?
  • האם שתל הוא הפתרון המתאים?
  • האם ניתן לבצע השתלה במועד העקירה?
  • האם צפויה בניית עצם?
  • כיצד ייראה השיקום הזמני?
  • מהו מיקום השתל הרצוי ביחס לכתר העתידי?

תכנון מוקדם יכול לשנות את אופן ביצוע העקירה ואת הטיפול ברקמות ולהשפיע על אפשרויות השיקום בהמשך.

שאלות נפוצות

האם תמיד אפשר לעשות שתל מיד אחרי עקירה?

לא. השתלה מיידית תלויה במצב העצם, הרקמות, מיקום השן והיכולת להשיג יציבות ומיקום נכונים של השתל. העובדה שהשן נעקרה אינה מספיקה כדי לקבוע שאפשר או רצוי להשתיל מיד.

האם צריך השתלת עצם אחרי כל עקירה?

לא. חלק מהמטופלים יכולים לעבור השתלה ללא בניית עצם, ואצל אחרים תוספת עצם היא חלק חשוב מהתוכנית. ההחלטה מתקבלת לפי כמות העצם הקיימת והמיקום שבו נדרש להציב את השתל.

האם אפשר לבצע השתלת שיניים כאשר היה זיהום בשן?

מצב דלקתי או זיהומי אינו מאפשר תשובה גורפת. יש לבדוק את היקף התהליך, העצם והרקמות ואת היכולת לנקות את האזור ולהשיג תנאים מתאימים. לכן ההחלטה מתקבלת לאחר בדיקה ולא לפי עצם קיומו של זיהום בעבר.

האם השתלה מיידית מקצרת את זמן ההחלמה?

היא יכולה לצמצם שלבים מסוימים, אך לא בהכרח מקצרת את כל תהליך השיקום. העצם והרקמות עדיין זקוקות לזמן ביולוגי לריפוי, והשיקום הקבוע מותאם למצב הקליני ולא רק למועד הכנסת השתל.

האם כדאי לחכות עם השתל כדי שהעצם תחלים?

לפעמים כן ולפעמים לא. לאחר עקירה מתרחשים גם שינויים בנפח העצם, ולכן המתנה אינה יתרון אוטומטי. השאלה היא איזה מועד מאפשר את תנאי ההשתלה והשיקום הטובים ביותר במקרה הספציפי.

האם אפשר לקבל שן זמנית בזמן שמחכים?

במקרים רבים ניתן לתכנן פתרון זמני, אך סוגו תלוי במיקום השן, במספר השיניים החסרות ובתוכנית השיקום. באזור קדמי הנושא חשוב במיוחד משום שהמטופל אינו רוצה להישאר ללא שן נראית לעין.

לסיכום

השתלת שיניים אחרי עקירה אינה מתבצעת לפי שעון קבוע. לפעמים נכון להכניס את השתל מיד, ולפעמים עדיף להמתין וליצור קודם תנאים טובים יותר.

השאלה המקצועית אינה רק "כמה זמן צריך לחכות?", אלא כיצד להגיע למיקום שתל שיאפשר שיקום יציב, תפקודי ואסתטי לאורך זמן.

פרופ' זאב אורמינר

מומחה לשיקום הפה, אסתטיקה דנטלית, שתלים דנטליים

אודות פרופ' זאב אורמינר

פרופ' זאב אורמינר הוא מומחה לשיקום הפה עם 30 שנות ניסיון ומרצה בכיר בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת ת"א. הטיפולים במרפאה כוללים כתרים וסתימות, שתלים, הלבנת שיניים וציפוי שיניים. תהליך הטיפול כולל אבחון מעמיק ותוכנית טיפול מותאמת אישית, המבוססת על ניסיון רב שנים וידע עדכני.

ליצירת קשר ויעוץ על ידי פרופ' זאב אורמינר השאירו פרטים ונתאם בהקדם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן