השתלת שיניים ביום אחד

השתלת שיניים ביום אחד והעמסה מידית של שתלים  דנטליים הנו הליך רווי סיכונים שאינו מתאים לחלק נכבד מהמטופלים.

"השתלת שיניים בכל הפה ביום אחד!", "בוא בבוקר ועד הצהריים תחייך עם שיניים חדשות" – "שיניים ללא בניית עצם" ועוד ועוד…

הרשת מוצפת בסיסמאות כאלה. זה מפתה אותנו לפנות לטיפול לפעמים מבלי להבין מה עומד מאחורי ההבטחה. כדאי לעשות קצת סדר בנושא זה. אם אתה עומד בפני השתלת שיניים או אחד מיקיריך עומד בפני החלטה על ביצוע הליך זה, חשוב להבין שלא כל אחד מתאים לסוג זה של טיפול!

כאשר מבצעים השתלה רגילה של שתל בודד או מספר רב של שתלים דנטליים לשיקום לסת שלמה , הרופא מחדיר את השתל כך שהשתל יציב בעצם. אנחנו מכנים זאת "יציבות ראשונית" .זו אחיזה מכנית של השתל בעצם. לאחר מכן השתל מאבד את היציבות המכנית ומפתח "יציבות ביולוגית" או בשמה המקצועי אוסאואינטגרצה.

אי אפשר לזרז את הביולוגיה – זהו תהליך שלוקח זמן! 3-6 חודשים בערך.

בשיטה הקלסית הרופא מחדיר את השתל וממתין לריפוי הביולוגי ללא העמסת השתל. בכל השיטות האחרות שנקראות "העמסה מידית" או בשמם הפופולרי "השתלת שיניים ביום אחד", הרופא מעמיס את השתלים בשלב היציבות המכנית .

על השתלה בשיטה הקלאסית יש לנו מעקב ארוך טווח. השתלים הראשנים בעידן המודרני של שתלים דנטליים נעשו לפני 40 שנה. אפשר למצוא נתונים על השרידות של השתלים, היתרונות והסיבוכים של שיטה זו . הנתונים מתייחסים בדרך כלל לתקופות של 30 שנה. אנחנו יודעים שהשתלים מחזיקים מעמד באחוזים גבוהים.

צריך לזכור שהשתלים שבוצעו  לפני 40 שנה שונים מהשתלים שיש לנו היום . השתלים הישנים היו בצורת בורג חלק. כלומר, לא היה עיבוד פני השטח של השתל . היום השתלים מחוספסים לכל אורכם.

מצד אחד השתלים המחוספסים נצמדים לעצם בצורה טובה יותר אבל מצד שני רגישים הרבה יותר לדלקת סביב השתלים שנקראת "פרי-אימפלנטיטיס"

הניסיונות להעמסה מידית החלו  לפני למעלה מ- 30 שנה. זה לא דבר חדש ,אבל רק בשנים האחרונות יש לנו נתונים טובים על התהליך והם מתייחסים לניסיון שנצבר ב -10השנים האחרונות.

אכן, השתלים שורדים את תהליך העמסה המידית אבל יש לכך מספר תנאים:

• כמות עצם מספקת
• שתלים ארוכים יחסית
• מספר רב של שתלים
• השיקום צריך להיות קבוע ולא נייד.

אם כך נראה שזהו תהליך טיפולי בטוח לחלוטין. שימו לב בבקשה השתמשתי בביטוי "השתלים שורדים" כלומר, השתלים יציבים ומסוגלים לשאת את השיקום אבל לטווח ארוך יש דיווחים וניסיון מצטבר שיש יותר אובדן עצם סביב השתלים שהועמסו מידית. התהליך של השתלת השיניים ושיקום הפה יעבדו טוב בטווח הקצר אך מה יקרה בהמשך? על כך אין לנו נתונים מספיק טובים.

גורמים נוספים שתלויים במטופל עצמו יכולים לתרום לקיצור אורך החיים של שתלים. מחלות כמו סכרת לא מאוזנת, היגיינה אורלית לקויה ומחלות חניכיים יתרמו לאובדן עצם סביב השתלים.

לעיתים, מסיבות כלכליות או מניסיון  להימנע מבניית עצם, מספר השתלים שמוחדר ללסת הוא קטן או שהשתלים שמוחדרים קצרים.  אלו גורמים שיכולים לסכן  את השתלים והשחזור. שתלים קצרים ומספר קטן של שתלים נפוצים בהשתלות מידיות . הסיבה לכך טמונה בתהליך. כאשר עוקרים ומייד משתילים יש מגבלה בבניית העצם. כאשר רוצים להשלים עצם חסרה יש צורך בכיסוי שלה ברקמה חיה או באמצעים מלאכותיים. קשה לעשות זאת כאשר יש פצע עקירה טרי באזור השתל.

צריך לזכור שאם השן נעקרת כתוצאה מזיהום, יתכן והאזור המזוהם יפגע בשתל החדש.

אובדן העצם סביב השתל הוא לא גורם הסיכון היחיד. ישנם גורמים נוספים שיכולים לגרום לאי נוחות או לכישלון.

• מספר שתלים קטן יכול לגרום לכוחות מוגזמים על השחזור ולשברי חרסינה או מתכת.
• מיקום שתלים לא נכון יכול לגרום לבעיות אסתטיות ותפקודיות, למשל, הצטברות מזון סביב הכתרים, ריח רע ודלקות חוזרות.

איכות השיקום, הגשר או הכתר, מורכבת משני גורמים עיקריים: הרופא והמעבדה.

החוליה החשובה ביותר הוא רופא השיניים. הוא זה שנותן למעבדה את התנאים הטובים ליצירת שיחזור אסתטי שמתפקד היטב. ככל שרמת המומחיות שלו גבוהה יותר וניסיונו כמומחה לשיקום הפה רב יותר, כך גדלים סיכויי ההצלחה של השתלים לאורך זמן.

המעבדה מייצרת את הכתר בתהליכים שונים שלוקחים זמן. שני התהליכים האלו צריכים להיות מדויקים. הרצון לפתור את כל הבעיות ביום אחד יכול לפגוע באיכות התהליך והתוצאה היא שחזור לקוי או לא מדויק.

לסיכום: לא להיגרר אחרי סיסמאות. כל אחד מכם שונה מחברו. לכל אחד מגיעה תכנית טיפול שמתאימה לתנאים המיוחדים שלו. אין פתרונות קסם שמתאימים לכולם.